ז'קלין כהן

“אני אישה שורדת. התמודדתי לבדי. נלחמת לבדי. מאז ימי ילדותי, סיפור עלייתנו ארצה ושנות ההסתגלות הארוכות והמטלטלות שחוויתי” מספרת ז’קלין, והיא אכן שורדת שהתקדמה והתפתחה חרף הקשיים ויש לה הרבה במה להתגאות, הן בעצמה ובפועלה והן במשפחתה. יש לה שישה ילדים, חלקם דתיים וחלקם חילוניים. כולם נשואים ונושאי משרות מכובדות. היא התברכה בעשרים וארבעה נכדים ובשלושים נינים “הצלחתי למרות כל הקשיים והקמתי משפחה לתפארת”. ז’קלין היא פנסיונרית. היא עבדה שנים ארוכות כטבחית במעון יום של ויצ”ו. היא זכתה בשני פרסים, האחד כעובדת מצטיינת של ויצ”ו, והשני, באותה התקופה השתתפה בתחרות בישול במלון דניאל וזכתה בפרס הראשון. ז’קלין מאוד אוהבת לבשל, לסרוג ולעשות עבודות אומנות. אמא של ז’קלין היתה שפית גדולה ולא הרשתה להיכנס למטבח, הידע שלה בבישול הוא מתוך הזיכרונות כשהיתה מציצה לאמהּ בזמן שבישלה בנוסף לניסוי וטעיה שיזמה עם עצמה. כשהיא מכינה את המאכלים שספגה מאמהּ היא נזכרת בימים ההם ועולות בה תחושות כאב וצמרמורת.