רחל מלכה

רחל מבלה את ימיה בהנאה מרובה במועדון, היא פוגשת חברים ופעילה ככל שניתן. המועדון הוא הבריאות והשמחה שלה. רחל אוהבת לאפות עוגות, עבודות מלאכה בתפירה, שזירת חרוזים וליצור בחוג קרמיקה. “גדלתי במשפחה מאוחדת ושמחה, כולם זוכרים את האוכל של אמא וחוויות ממנה” מספרת רחל בגעגוע. “כשהייתי קטנה אהבתי לשמוע את אמא שרה לנו שירים. כשבגרתי, אהבתי ללכת להופעות של התזמורת האנדלוסית ולהיזכר בשירים ששרה”. “אמא היתה מבשלת מארבע בבוקר ואופה לחם, הריח התפשט באוויר ובכל השכונה הכירו אותה בזכות ידיה הטובות. אמא היתה לנו לדוגמה, למרות העוני גדלנו לתפארת, מחונכים ואנשים טובים”. רחל למדה לבשל מאמא שלה, במרוקו. כשהיתה בערך בת עשר היתה נכנסת למטבח ושואלת אותה איך היא מבשלת. אמהּ היתה מושיבה אותה על השיש ומראה לה איך היא מבשלת, את כל השלבים והמשימות וכך נותרו בה המון זיכרונות טובים מאמהּ ומימי ילדותהּ. מאז ועד היום רחל אוהבת לאחד את המשפחה באמצעות האוכל, היא מכינה וקוראת לכולם שיבואו לטעום, לאכול ולהנות והתגובות הקבועות הן “את האוכל של רחל לא אשכח לעולם” “אין על האוכל של דודה רחל”.