עם חיוך ובחיוניות מעלה דניאלה זיכרונות מ ימי ילדותה בתוניסיה “גדלתי בבית נפלא ומלא בשמחת חיים. היינו אחד-עשר אחים והורים טובים, והבית תמיד היה בתנועה”. דניאלה אהבה את המטבח מגיל צעיר “היה ערב חג ואמא שלי נסעה לבקר את אחותה, לפני שנסעה קנתה את כל המצרכים, בלי לחשוב יותר מדי שאלתי שכנה מה לעשות ואיך להכין, נכנסתי לבדי למטבח והכנתי ארוחה. אמא חזרה לחוצה ואמרה שחייבת להזדרז ולהספיק עם הבישולים וההכנות, קראתי לה למטבח והפתעתי אותה. היא חיבקה ונישקה אותי והיינו מאושרות, ומאז אני במטבח”. בעלה של דניאלה היה ממוצא עיראקי והיא אהבה לפנק אותו במאכלים שהיו אהובים עליו מבית אימו, וכך להנאתה, גיוונה בבישולים בכל הסגנונות. בשנים עברו ביתה היה הומה בני משפחה ואורחים, היא אירחה ברוחב לב, כולם היו מגיעים אליה לארוחות שהכינה, גם ההורים של כלותיה וחתניה היו מגיעים, השולחן תמיד היה גדול ופתוח, כמו הלב שלה, היו אלו ימים יפים וכיפיים. דניאלה מנהלת חשבונות במשרד גדול ומסודר יחד עם בעלה שהיה גם הוא מנהל חשבונות והיא שילבה באהבה את עבודתה יחד עם גידול וטיפוח ילדיה. לדניאלה ארבעה ילדים, טובים ומסורים, בכל סופשבוע היא מתארחת אצל אחד מהם וזוכה לפינוקים וליחס חם ואוהב יחד עם נכדיה וניניה. במהלך השבוע היא מגיעה למועדון וזמנה עובר בעניין ובשמחה יחד עם חברותיה וחבריה, בחוגים ובשלל הפעילויות המוצעות לה.