יהודית ביטן

יהודית נולדה ב-1930 בגורבה שבטוניס. אמה נפטרה כשהייתה בת שנתיים ואביה לא יכל לגדל אותה, יהודית גדלה אצל סביה שהיו להוריה ודודיה לאחיה. יהודית מספרת שלא ידעה שסביה הם לא הוריה עד שילדה מבית ספרה רבה איתה ואמרה לה שסביה למעשה, לא הוריה. היה זה מוצאי שבת, סבה חזר אל בית המשפחה מבית הכנסת כדי לקיים הבדלה ולא מצאו את יהודית בשום מקום. לאחר שעות ארוכות נמצאה יהודית בוכה כי גילתה שסביה אינם הוריה. סבה הגן עליה ואמר לה שהם ההורים שלה לכל דבר ועניין ושלא תקשיב לאחרים. יהודית מתארת תחושת רעב גדולה במהלך המלחמה (מלחמת העולם השנייה) אך התמזל מזלם שמקצועו של סבה היה מקצוע מבוקש בקרב האוכלוסייה הערבית בגורבה ובזכות כך המשפחה התקיימה. ליהודית הייתה חברה טובה, “היינו כמו אחיות תאומות. הלכנו יחד לכל מקום”, יהודית מספרת שבימי שישי היו עוברות בין שני הבתים ואוכלות את מאכלי השישי של שתי המשפחות, “אכלנו בכל בית כאילו לא אכלנו כלל”. לימים ביתה של החברה נישאה לבנה של יהודית. יהודית עבדה בתור טבחית בבית החולים “בלינסון” כ-44 שנים ושמונה שנים נוספות לאחר יציאתה לפנסיה. ליהודית שתי בנות ובן, שנפטר לפני זמן מה, ארבעה נכדים ושמונה נינים כשהקטן ביותר בן שלושה חודשים. יהודית נהנית מסריגה, רקמת חרוזים, ללכת לחוגים בבית האבות וכמובן אוהבת לבשל.