כוכבה למדה את מקצוע היילוד “בתנאי פנימייה” במשך כשלוש שנים בפרס ולאחר לימודיה עסקה במקצוע במשך כחצי שנה בבית החולים הציבורי בשיראז.
זיקתה של כוכבה למקצוע היילוד החל בגיל צעיר כשחזתה בלידות של אחייניה. כוכבה הפכה לדודה ע”י אחיותיה כבר מגיל 3. מפאת התקופה, אחיותיה ילדו בבית המשפחה, בית ערבי בעל חומה נמוכה, במרכזו מטבח ושירותים שהיו משותפים למשפחתה של כוכבה ולעוד שלוש משפחות נוספות, בביתם לא הייתה מקלחת ואף חשמל וכוכבה נאלצה להכין את שיעוריה לאור עששית או נרות.
כוכבה משתפת שנבחרה לכתוב את תעודות הסיווג לכל מחזור לימודים בבית הספר בו למדה יילוד וזאת בשל כתב ידה היפה. בכל מחזור לימודים היו כ-30 מיילדות.
ב-1962 הוריה וארבעה מתוך שמונת אחיה (תשעה בסך הכל) של כוכבה החליטו לעלות ארצה, המשפחה עברה משיראז לטהרן שם חיכתה במשך חודש ימים במחנה של הסוכנות היהודית, עד שעלו על מטוס “אל על” למדינת ישראל.
כוכבה עסקה כמיילדת בבית החולים “ברזילי” ובבית החולים “אסף הרופא” וכיום פנסיונרית, נהנית לבקר בבית הכנסת ולפתור תשחצים וסודוקו.
כוכבה אוהבת לבשל ולהזמין את משפחתה, שגרה בסמיכות אליה, לארוחות בביתה.
לכוכבה ארבעה ילדים, שלוש בנות ובן ו-12 נכדים. את פעילות “טעם של ילדות – סיפור משפחתי” העבירה עם בנה יורם.