מרים עלתה ארצה בגיל 13 עם הוריה ואחיה. הם הגיעו לשערי עליה בחיפה ואח”כ עברו לכפר נחמן ברעננה ומאז היא גרה ברעננה. היא עבדה בחקלאות לאחר שהגיעו ארצה ואז בבתי ספר דרך העירייה ואחר כך כסייעת בגן במשך 30 שנה, תפקיד שמאוד אהבה . יש לה 4 ילדים, 13 נכדים ונין אחד. שניים מילדיה גרים באלעד, אחד בתל אביב ואחד ברעננה. מרים מספרת שמאז שבעלה מוגבל כל שבת ילד אחר מגיע לבקר, והם הולכים יחד לבית כנסת אוכלים ומברכים, קוראים פרשת השבוע והפטרה. מרים בדר”כ מכינה לילדים מרק ואורז ותוספות של בטטה וירק. היא מבשלת בבית אוכל מגוון, לא רק תימני. היום היא פנסיונרית שאוהבת להתעמל 3 פעמים בשבוע, אוהבת לבשל ולאפות, מאכלים שלמדה מאימא שלה בתימן וגם בארץ. עד היום הקשר בין האחים מיוחד מאוד ויש קשר חזק בין כולם, “4 מאיתנו גרים ברעננה, אחד בבני ברק ואחד בחו”ל, מלוכדים ומאוד אוהבים. פעם בשלושה שבועות נפגשים כולם ואוכלים יחד ארוחת ערב”.
מרים בחרה לאפות קובניות כי זו מנת ילדות שזכורה לה מאימא שלה. היא מספרת שאימא שלה היתה מניחה את הבצק הזה על עלה בננות מנוקה טוב ושמה על גחלים כי לא היה תנור וזו היתה המנה הקבועה שהיא היתה מכינה למשפחה בימי שבת בבוקר.