משה נולד בטרגוקנה, רומניה ב-1935, נהנה מקריאה ופתירת תשבצים, בעברו עבד כ-41 שנה במשרד הקליטה. משה סייע להביא עולים חדשים כשנסע לנאפולי, איטליה ולמרסיי, צרפת, שם סייע להם לעלות על האוניות “פגסוס” ופלמיניה”. משה משתף בסיפור ילדותו: “כשהייתי כבן ארבע, לפני המלחמה, אבא שלי לקח אותי לכרם. היה זה חודש אוגוסט וירדתי למרתף להצטנן כיוון שהיה חם מאוד. מצאתי שם חבית יין, לא ידעתי שזה יין, הייתי צמא ורציתי לשתות אז שתיתי, ככל הנראה כוס יין מלאה. נרדמתי מיד בין החביות. כל הכפר חיפש אחרי שעות ארוכות עד שאבא שלי מצא אותי ישן בין החביות”. למשה ארבעה ילדים, 14 נכדים ושישה נינים. את הכישרון לבישול פיתח בצעירותו בעזרת אשתו וחבריו. אשתו של משה עבדה שעות רבות בהקמת תיאטרון באילת ומשה דאג לטפל ולהכין אוכל לילדיהם. “עד היום בני הבכור מבקש ממני להכין לו ממליגה”.