אביבה אופיר

אביבה עלתה ארצה ב-1950 עם משפחתה למעברה. כשהייתה בת 9 הופרדה מהוריה והועברה לקיבוץ גבעת חיים בגלל תנאי המחייה במעברה, שם התגוררה המשפחה באוהל. אביבה נשארה בקיבוץ עוד מספר שנים. בהמשך חזרה אל הוריה, עבדה בחקלאות במטעי הקישואים והעגבניות בכפר הרא”ה. אביבה עבדה במגוון עבודות ובמגוון מקצועות עד שלבסוף הגיעה למפעל טקסטיל בבני ברק ושם התאהבה בתפירה ועסקה במקצוע זה עד לפנסיה. על אף הקשיים, אביבה אומרת שנהנתה מכל רגע ובכל תקופת משבר מצאה את האור. כשהייתה בת 22 הכירה את בעלה. בנה הבכור נפטר מלוקמיה כשהיה בן 8 וביתה חלתה בדלקת קרום המוח כשהייתה פעוטה ונותרה נכה כתוצאה מכך. היום ביתה מתגוררת ב”נווה כנרת” בטבריה, מעון פנימייתי לבעלי מוגבלויות שכליות. לא יאוחר מכן נולדו שני ילדיה הקטנים “בלי עין הרע, בריאים!”. לאביבה שישה נכדים, שתי בנות גדולות ובן לכל אחד מילדיה. אביבה נהנית מהתעמלות, ללכת להרצאות ולשחק ברידג’, אך אוהבת במיוחד לבשל! לטענתה, יום בו היא לא מבשלת הוא יום מבוזבז.