סלט טונה עָרֵב לַחֵך

ציפורה ילידת הארץ, נולדה גדלה ברמת גן מתגוררת בה עד היום. היא ואחיה גדלו כדור שני לניצולי שואה, חייהם היו לא פשוטים. אביה החריש ואמא שלה סיפרה קצת יותר כולל מסירת עדות ב”יד ושם”. ציפורה למדה בתל אביב בבית ספר “עתיד – בית צעירות מזרחי” במגמה עיונית ותפירה. בצעירותה עבדה כאחראית על יחידת כף יד בבית החולים תל השומר. ומסתבר שיש לה הרבה עניין עם כפות הידיים. ציפורה היא אישה ברוכת כישרונות, מאוד צנועה ונחבאת אל הכלים “אף בן אדם לא יודע אילו כישרונות טמונים בו” אמרה לי תוך שאט-אט חשפה בפניי את כישרונותיה שלה. היא מאוד אוהבת ליצור עם הידיים. בעבר ציירה וכיום היא סורגת ורוקמת ויוצרת צעיפים ופריטים יפים שגורמים למקבליהם להתלהב ולהתרגש. היא מתעניינת בלימודיי עיצוב טקסטיל ומקווה להתחיל ללמוד בקרוב. ציפורה אוהבת להיות פעילה ומתעניינת בסרטים, בהצגות ובמוסיקה כלבבה. מאז שיצאה לפנסיה היא מתנדבת ומסייעת לילדים לפני ואחרי שעות בית הספר. את תחומי המטבח פחות אוהבת. מכינה אוכל בעיקר כשמארחת והוֹ-אז משקיעה ממיטבה ומפנקת את אורחיה. היא למדה לבשל תוך שצפתה על איך אמא שלה מבשלת, געפילטע-פיש, צ’ולנט, צלי עוף עם פירות יבשים וגם את סלט הטונה הערב לחיך שהביאה ככיבוד. סלט הטונה מעורר בה געגועים לאמא שלה, למשפחתה ולימים עברו והיא ממליצה “להכניס בו קצת שמחה, כך יוצא הכי טעים”.