רותי אוחיון

רותי היא אישה נעימת שיחה ונעימת סבר. עלתה ממרוקו עם משפחתה כשהיתה בת תשע. לאחרונה היתה בטיול שורשים בקזבלנקה ומאוד התרגשה כשעלו והציפו אותה הזיכרונות. כשהגיעו ארצה הם שוכנו למעברת חצרים ליד באר שבע. כשהיתה בת שמונה עשרה התחתנה ועברה לגור בפתח תקווה. לרותי יש חמישה ילדים וחמישה-עשר נכדים. רותי היתה סייעת לגננת במשך שנים ארוכות. פעמיים היא זכתה כעובדת מצטיינת. “אני אוהבת ילדים ואוהבת יצירה וזה שילוב מנצח” היא אומרת. כבר שש שנים שרותי גמלאית, היא לומדת ציור ואומנות במתנ”ס וגם מעצבת תכשיטים בסגנון קרושה. היא נפגשת עם חברות, יוצאת לטיולים של העירייה, שומעת הרצאות ומשתתפת בפילאטיס. המטבח בעבורה הוא תראפיה. “אני מאוד אוהבת לבשל, אני מכינה לכל ילד/ה ונכד/ה מה שהם אוהבים, אני יכולה להתמכר להכנת עוגיות מרוקאיות, לשבת שעות ולהכין. ככה אני נרגעת” מספרת רותי. היא מבשלת ואופה את המאכלים מביתאמא וכשמדי פעם מנסה משהו אחר, אומרים לה ילדיה ” אמא, אל תשני כלום, תכיני בדיוק כמו שאת מכינה, את האורגינל, אנחנו לא רוצים תוספות”, וכך, באותה הרוח היא מפנקת את בני ביתה בתוצרי ידיה הטובות והנדיבות כמו גם ליבה.