מארי ג'אני

מארי נולדה בשנת 1949 בבוז’עד שבמרוקו שם גדלה וחיה עד שנות העשרים שלה. לאחר שהתחתנה היא ובעלה, מאיר ג’אני זכרונו לברכה, החלו את המסע שלהם לכיוון ארץ ישראל. זה היה בשנת 73, בדרכם הם עברו במחנה עולים במרסי שבצרפת. הם בילו במרסי כחודש והתלבטו האם הם באמת רוצים לעלות לישראל עד שהבינו שזה אכן הצעד הנכון ועלו עם ההורים של מאיר לנצרת לאולפן קליטה. כשבועיים לאחר שהגיעו לנצרת, פרצה מלחמת יום כיפור. מארי ומאיר, שכבר היו הורים באותה תקופה, חוו קושי רב; הם היו צריכים לטפל בילדה שלהם ובהורים של מאיר במהלך המלחמה וכל זה כאשר הם לא שלטו בשפה העברית. לאחר המלחמה מארי ומשפחתה נשארו בנצרת עוד שנה וחצי ועברו לפתח תקווה כדי שמאיר יוכל לעבוד שם בתור טכנאי של תדיראן. מארי עבדה שנים רבות בתפירה לגנים ומוסדות חינוך. כיום מארי גרה בפתח תקווה. יש לה שני ילדים ושלושה נכדים, היא כבר לא עובדת וביום יום הולכת למתנ”ס כדי לשמוע הרצאות, להתעמל ולהשתתף בחוגי מלאכה שונים. “האוכל היה מקום ראשון בבית, אחרי העבודה קצת נמנמתי וישר הלכתי למטבח”, כך מספרת מארי ומוסיפה שכל יום אחרי העבודה, תוך כדי בישול הייתה גוזרת בדים ותופרת עד השעות הקטנות של הלילה “עד שבעלי הרים אותי למיטה”. את האורז החגיגי מארי למדה להכין מאמא שלה, היא הייתה מכינה אותו לשבתות ,בר מצוות וחינות וכשמארי מכינה אותו היא נזכרת באירועים החגיגיים האלו.