סימה רשתי

קצת קשה לעקוב אחרי האנרגיות הקופצניות של סימה ולהדביק את קצב הדיבור שלה. תוך ניסיון לשוחח עמה היא עוברת ממקום למקום, באה-הולכת-עוברת מנושא לנושא, מעשירה את עיני ואוזני סובביה ובעיקר חיננית ומקפיצה. כשעלתה לארץ עם הוריה מלוב גרו בראשון לציון. כשהתחתנה עברה לגור ברמת גן. למרות שסימה היתה תלמידה טובה וחרוצה לא סיימה תיכון, מפני שלהוריה לא היו אמצעים כלכליים. שנים רבות עסקה כמזכירה במכון הרנטגן בתל השומר. מאוד אהבה את עבודתה ובהתאם, מאוד העריכו ואהבו אותה. העבודה שם עשתה לה טוב וקידמה אותה. בגיל חמישים עת בגרו ילדיה וכבר היתה סבתא, למדה ושקדה בהצלחה לקבלת תעודת בגרות לצד צעירות וצעירים בני 17-18. כיום סימה עוסקת בפעילויות התנדבות רבות ומגוונות. מכינה ארוחות ערב לחיילים בודדים בבית החייל, מתפקדת כמוקדנית תומכת בקופת חולים, מתזכרת על ביקורות, בדיקות וחיסונים, פעילה בקהילה של קבוצת הליכה כך מאתגרת קשישים לצאת מהבית ולחלץ עצמות. תחביביה של סימה רבים ומגוונים: סודוקו, תשבצים, בישול, אוהבת לטייל, לרקוד, לשחק בחוג תיאטרון ולהיפגש עם חברות. סימה היא אמא וסבתא פעילה, מבשלת המון לרווחת בנות ובני משפחתה וממלאת את בקשותיהם למאכלים המועדפים עליהם כמו נוקידס חיטה, אריסה, מפרום, קוסקוס, קובה עיראקית וזוהי רק ההתחלה. לסדנה הביאה סימה מאכל שנקרא דוּוִידָה, סוג של בצקניות, מאכל שכולם אוהבים.