רינה אלזם

ברהיטות ובצלילות מספרת רינה את סיפור חייה המורכב ושאינו פשוט כלל. “הילדים והנכדים שלי קיבלו את הציונים הכי גבוהים על עבודות שורשים כשכתבו את תולדות עלייתנו ארצה” מספרת רינה. היא יתומה מאב מגיל צעיר. אמהּ גידלה לבדה את שבעת ילדיה. אחרי מסע תלאות ארוך ומפותל שהתחיל בחטיפת האמא ואחד מאחיה, אחרי חצי שנה ללא אמא, ובטיפולה של סבתא הוקפצו הילדים באישון לילה והוברחו דרך ביובים, סירה ומטוס עד שהגיעו לצרפת, שם פגשו את אימם ואחיהם, ומשם הובלו באוניה לישראל. רינה התחתנה כשהיתה בת תשע עשרה ועברה לגור בתל אביב. נולדו לה ארבעה ילדים שהעשירו את משפחתם באחד עשר נכדים ובשמונה נינים. “יש לי ילדים טובים ונהדרים וכך גם בנימשפחותיהם. זה החינוך המוצלח שאני קיבלתי והעברתי אותו הלאה” מתגאה רינה בילדיה ובבני משפחתה. כשהילדים היו קטנים רינה היא עבדה במסעדות, טיפלה בקשישים ולצד הקשיים טיפחה את ילדיה ואת ביתה ונהגה לבשל מכל טוב. היא מבשלת בסגנון מרוקאי את כל מה שלמדה מאמהּ, מסבתהּ ומחמותהּ. פעם בחודש מגיעים אליה בני משפחתה לארוחה שעליה עומלת רינה במשך כמה ימים. היא מבשלת בשרים, קוסקוס, דגים, סלטים ובני משפחתה מתענגים ממטעמיה. בהתאמה היא מתארחת אצל ילדיה והם מפנקים אותה כראוי. בשעות הפנאי רינה הנמאת הרבה במועדון. חשוב לה להיות עסוקה ולא להיגרר למחשבות ולעצב. היא רוקמת, מציירת ועושה תכשיטים, יוצאת הרבה לטיולים עם קבוצות שונות ועושה פעילות גופנית כל יום. היא גם יוצאת למופעי מוסיקה ותרבות ומעשירה את עצמה ואת רוחה ככל יכולותיה.