גילה ברנט

גילה נולדה ב1942 בפס שבמרוקו, בגיל 4 התייתמה מאמה ועלתה ארצה בגיל 7. כאן הצטרפה כבר בגיל 9 לארגון עליית הנוער. היא מתארת את החינוך מבית שמלווה אותה מצעירותה שבסיסו תמיד לחייך ולשמוח בכל מצב בחיים ולמצוא איך אפשר לעזור לזולת. היא הכירה את חנן בעלה בצבא ועבדה בשנותיה הצעירות כמזכירה בבתי ספר. גילה וחנן גידלו יחד 3 ילדים, הם איבדו את בנם אורן ז״ל בתאונה צבאית ובחוזק נפשי זכרה גילה את חינוך ביתה להישאר בשמחה ולהמשיך ולעזור לזולת כפי שאימה עשתה. כיום נהנית לבשל ולאפות לשבעת נכדיה, לשיר ולרקוד ריקודי עם וריקודים סלונים ואף מתנדבת בסיירת עוז שם עוזרת לקשישים להשיג את זכויותם הפיננסיות. היא אמנם לא זוכרת את מאכלי ילדותה אך מבחינתה ״טעם של בית״ הוא עוגת הגבינה שמכינה לילדיה ונכדיה בחגים ובאירועים מיוחדים שמסמלת את החסד והזיכרון בזכות להקים משפחה בעצמה.