נעמה שרעבי צברי

נעמה נולדה בשנת 1942 בצנעה שבתימן. “יש לי הרבה זיכרונות מתימן” מספרת נעמה, “אני זוכרת את השוק ומאכלים טעימים, אבא שלי היה רפד והייתה לו חנות בשוק אח אחד היה נפח ואח אחד נגר וגם להם היו חנויות בשוק”. אמא של נעמה נפטרה כשהייתה בת שנה והייתה לה אמא חורגת טובה שהתייחסה אלי יפה. באותה תקופה ליהודים אסור היה לקנות אדמה בתימן. ונעמה זוכרת יום אחד שבו ילדה אחת דיברה אליה לא יפה כי היא הייתה יהודייה. לכן, היא כבר חיכתה מאוד לעלות לארץ. נעמה ומשפחתה נסעו מתימן עד לישראל במשאית כשהייתה בת ארבע וחצי ועברו לגור בראש העין. נעמה למדה הנהלת חשבונות אבל עבדה בחינוך המיוחד. לאחר שהתחתנה והקימה משפחה, עברו נעמה ומשפחתה לפתח תקווה שם היא גרה עד היום. “תמיד אהבתי לכתוב שירים ,סיפורים וברכות כשעבדתי אני הייתי זאת שכותבת את הברכות לעובדים באירועים שונים”. בשנים האחרונות תחביביה של נעמה הם לטפל בגינה, לטפל בנכדים וכמו פעם, לכתוב שירים סיפורים וברכות. “בחרתי להכין זלביה זה מאפה תימני מטוגן. קל להכנה וטעים הוא מזכיר לי את הבית והילדות, למדתי להכין אותו מאמי החורגת וכיום אני מכינה אותו לילדים ולנכדים”