רחל סבג

רחל עלתה לארץ עם הוריה ואחיה כשהיתה בת שנה. הם הגיעו לשער עלייה בחיפה ומשם עברו לכפר יבנה, שם התגוררו קרוב ל 15 שנים. הכפר היה יפה ופסטורלי, היה כיף שם בירוק, בטבע ובמרחבים, לרחל זיכרונות טובים מאותה התקופה ועד היום מתגעגעת ובא לה לחזור לאותם הימים. הוריה התפרנסו בדוחק מחקלאות, לכן עברו לגור במרכז, בשכונת התקווה. למרות שמצאו מצבם הכלכלי נותר מאתגר, אך האופטימיות ניצחה. רחל ובני משפחתה הכירו בשכונה אוכלוסייה מגוונת, פגשו במצוקות רבות ובתוך כל אלו מצאו את הטוב. היא מספרת בחיוך אוהב על הוריה שעשו ושהעניקו את המיטב שהיה ביכולתם, גידלו את ילדיהם לאנשים טובים ויש לה רק טוב והערכה עבורם. רחל התחתנה כשהיתה בת עשרים ונולדו לה שלושה ילדים. בעלה נפטר בגיל מאוד צעיר והיא מצאה את עצמה בגיל ארבעים וחמש מתמודדת לבדה עם גידול ופרנסת ילדיה. היא היתה חזקה ונחושה ולא ויתרה, עבדה במשק בית וכמבשלת, מוקדם בכל בוקר לפני צאתה לעבודה היתה מכינה אוכל לילדיה, אותו השאירה בתנור על חום נמוך, וכשהם חזרו מבית הספר היה להם אוכל טרי וחם שהכינה להם אמא מידיה האוהבות. האופטימיות משתלמת, ילדיה גדלו והתחנכו לתפארת ועד היום הקשרים איתם ועם ארבעת נכדיה קרובים וחמים. רחל למדה לבשל מאמא שלה ומאחותה ובעיקר אוהבת ללמוד לבדה. היא מבשלת בכל הסגנונות וגם מאכלים מסורתיים מכורדיסטן שלמדה בבית אמהּ.