בתיה נולדה בכפר מלחאן שבתימן ב-1938 ועלתה ארצה עם משפחתה כשהייתה בת 11, המשפחה עלתה בעקבות אחיה הגדול שעלה הנה לפניהם. בתיה זוכרת מסע מתיש, ארוך ומפרך. בתיה ומשפחתה הלכו ברגל מרחקים גדולים מעיר מגורם ועד לעיר שבה חיכו מטוסים שנועדו לאסוף את העולים מתימן ולהביאם לארץ ישראל. המשפחה חיכתה בכיליון עיניים לעלייה ארצה והגיעה היישר לקיבוץ עין שמר. אחיה של בתיה היה במחנה לעולים בראש העין וכשנפגשו לבסוף, השמחה הייתה גדולה מאוד.
לבתיה שישה ילדים וכולם גרים בסביבתה, בפתח תקווה, ראש העין ויתר יישובי האזור. בעברה עבדה במזנון עיריית פתח תקווה בתור טבחית. היום נהנית לבלות במתנ”ס, לשם היא נוהגת ללכת כפעמיים בשבוע לשיעורי התעמלות או יוגה ונהנית גם מהרצאות וטיולים שמספק המתנ”ס ובזמנה הפנוי צופה בסדרות טורקיות.