דינה (דורה) ימפל

דינה נולדה בהונגריה בעיר על גבול רומניה. אמה של דינה השרישה בה את האהבה ליהדות ולדת ונהגה לספר לה סיפורים מהתורה. דינה משתפת שאמה נהגה להשמיט את הסיפורים הקשים, מאוחר יותר בחייה גילתה דינה שאמה נהגה לעשות זאת על מנת לבנות לדינה את הביטחון ושלא תחשוב שהעולם הוא מקום רע. דינה מספרת שבזכות זאת אכן נבנה אצלה הביטחון בעצמה ובבורא העולם. כשהייתה בת 13 נשלחה דינה ומשפחתה לאושוויץ, שם הופרדו אביה ואחיה ממנה, מאחותה ומאמה. בהמשך הופרדה מאמה ומאחותה. בכל אותה העת, ללא ידיעה מה עלה בגורל משפחתה, דינה שמרה על אמונתה וחשה שאינה לבד ושבורא העולם יחד איתה ומלווה אותה. לאחר תקופה באושוויץ נשלחה דינה לברגן בלזן, שם הייתה עד סוף המלחמה ושחרור המחנה על ידי האנגלים. דינה מתארת שכאשר האנגלים שחררו את המחנה יצאה לחפש דבר מה לאכול בבתי השכנים למחנה כיוון שהגרמנים הרעילו את כל האוכל שנותר במחנה על מנת שלא ישרוד אף אסיר. דינה מצאה משפחה שסיפקה לה כל אוכל שעלה על רוחה. בעקבות המלחמה והרעב דינה התמודדה עם מספר רב של מחלות קשות ונשלחה לטיפול מיוחד בשוודיה שם נשארה עד גיל 16 לערך. דינה רצתה לעלות ארצה אך לא הורשתה לעשות זאת והגיעה למחנה המעבר בקפריסין, במחנה הייתה בודדה לחלוטין, ללא משפחה או מכרים. דינה הייתה נחושה לעלות ארצה ולשם כך פנתה למנהל המחנה בדרישה שיגייסו אותה לצבא, “המנהל הסתייג כיוון שהייתי בת 16 אז הפצרתי בו שירשום שאני בת 18”, בזכות זאת הצליחה דינה לעלות ארצה. בהגיעה ארצה לא ידעה מי מבני משפחתה שרד את המלחמה ולאחר זמן מה התאחדה עם אביה ואחיה. אמה ואחותה לא שרדו את המלחמה. דינה נישאה לאליעזר ונולדו להם שני ילדים, בן ובת. עבדה בתור גננת לתקופה עד שחלתה בשחפת (בפעם השנייה). בהמשך חייה לקתה דינה בשבעה אירועים מוחיים, אולם היא צלחה את כולם והיא צלולה, הולכת ומדברת בצורה מרשימה. דינה נהגה לשתף בסיפורה בבתי ספר, בתיכונים ובמוסדות ואף בחטיבת להב 433. לאורך כל חייה, כפי שהיא מתארת בסיפורה, היא מלאה בביטחון באמונתה בבורא העולם ושהוא מלווה אותה ומוציא אותה מכל הקשיים אותה היא עוברת.