“כדורגל זה לא הדבר הכי חשוב בחיים, זה הדבר *היחידי* בחיים” כך מסביר חזי את משמעות היותו אוהד שרוף של מכבי תל אביב, שזוהי שריטה עמוקה וחיובית שמניעה את חייו, ובאותן האנרגיות הבלתי נדלות שלו ממשיך ומספר על העסק לייעוץ ומימון עסקים שיזם והקים במו ידיו. במשך עשרים ושש שנים עסק בניהול בתי מלון ומאוד אהב את תפקידיו. הוא נדד בין בתי מלון ברחבי הארץ וחייו היו מלאי עניין. בגיל חמישים וקצת החליט לעשות שינוי, היה לו קשה הריחוק הגיאוגרפי מילדיו ומבלומפילד, פרש מתחום המלונאות ועבר להתגורר קבע במרכז. כגבר גרוש רצה להעניק הרגשה של בית לילדיו ולעצמו, כך התחיל לבשל. הוא שאל, התעניין, ניסה, העז ולאט לאט הצליח. הוא הפך להיות השף בבית “אני כל הזמן מחדש, מחפש מאכלים מיוחדים, לא שגרתיים, מאתגר את עצמי ומכין, משמח אותי לעמוד במטבח משמח אותי לעמוד במטבח ולשמח את כולם במטעמיי” אומר חזי, כזה הוא בכל תחומי חייו. “לא היה לי קשר למטבח. גדלתי כבן יחיד להורים ניצולי שואה, האוכל היה האישיו המרכזי בהיבט שלא מדלגים על ארוחה יחד עם זה שהיה בסיסי, לא חוויתי ולא מגרה, אלא למטרות הישרדות”. חזי בן שבעים ואחת, ואינו מרגיש כלל את הגיל. הוא עובד, אין לו כוונות להרפות, הוא כולו All-in ביוזמותיו החדשות, בהתפתחות ובהשתדרגות מתמדת “אנחנו אף פעם לא מבוגרים יותר ממה שאנחנו מרגישים, אני בפול גז קדימה”.