מזל הגיעה לישראל ממרוקו כשהיתה בת עשרים, נשואה ואמא לשני ילדים. הם הגיעו למצפה רמון וגרו שם במשך חמישים שנים. היה להם שם טוב וכיף. גרה שם למעלה ממחצית חייה. מזל בורכה במשפחה ענפה, יש לה שבעה ילדים מוצלחים, שישה-עשר נכדים ושבעה נינים. בצעירותה מזל היתה עסוקה בגידולם ובטיפול בהם. היא בישלה המון “הגז אף פעם לא הפסיק לפעול, כל הזמן היה עליו סיר” היא מספרת. לבשל היא למדה מאמא שלה. האוכל הזכור לה היותר מבית אמא הוא קציצות ועלי ארטישוק, חרשוף בטעם נפלא “אי-אפשר לשכוח את האוכל שלה. היה לה טעם מיוחד בידיים שלה. עד עכשיו כולם מדברים על המטעמים שהכינה. אחיותיי ואני ניסינו לשחזר ולא הצלחנו להגיע לרמה שלה” ובכל זאת מזל בשלנית מעולה, ילדיה ונכדיה נותנים לה הרבה מחמאות על בישוליה ” החתן שלי אומר לי: אפילו אם תבשלי אבנים בסיר יהיה טעים” ומזל, שכל כך אוהבת את בני משפחתה שמחה וממשיכה לפנק את כולם. כיום היא מטפחת את ביתה ואת עצמה, הולכת באושר רב למועדון, רוקמת ויוצרת באומנות “יש לי שם חברות, אנחנו מדברות, צוחקות, בוכות, עושות הכל ביחד”.