מלדו מספרת על עצמה שהיא אישה שמחה עם הרבה אנרגיות, היא דואגת כל הזמן לכולם ורוצה שיהיה מושלם. החיוך לא יורד מפניה והיא מפיצה סביבה אור. יש לה שני ילדים ושמונה נכדים. אחת מנכדותיה גרה איתה. היא מבשלת אוכל אתיופי ומכבדת גם את חבריה במועדון. היא אוהבת מאוד לבשל ולקבל אורחים ומקבלת במאור פניה את מי שמגיע לביתה. יש בה געגועים רבים לאמא שלה ולמשפחתה כשהיתה ילדה קטנה. היא מתגעגעת למולדת, לתחושות, לריחות, לנופים. היא מתגעגעת למראה בכפר שבו גרו, אמא שלה וסבתהּ מבשלות את מטעמיהן סביב להבה של אש אמיתית, והילדים שם מסביבן נושמים את ריחות האוכל הטעים ואת האווירה.