מרים נולדה בבגדד שבעירק בשנת 1945 “אני לא זוכרת משם כלום אבל מהסיפורים אני יודעת שכשהייתי בת שנתיים, בעקבות מהומות בבגדד, ההורים זרקו הכל ועלו בחשאי לארץ. הם סיפרו שנאלצו לסתום את הפה של אחותי הקטנה כדי שלא ישמעו אותה בוכה”. במהלך המסע, המשפחה נמלטה לפרס ושם חיכו להם מטוסים שלקחו אותם לארץ. בעבר מרים עבדה במשך 25 שנים כסיעת בגן ילדים. כיום מרים היא פנסיונרית, גרה בפתח תקווה ומידי שבוע נוהגת ללכת להרצאות במתנ”ס. יש לה שלושה בנים שגרים בסביבה. בנוסף, יש לה שישה נכדים ונין אחד. במשפחתה של מרים אוהבים והיא, אוהבת לבשל, מאכלים עירקיים וגם מאכלים של עדות אחרות. נעמה בחרה להכין קיטשרי, הטעמים של המנה וההכנה שלה מזכירים לה את הילדות, “כשאחותי ואני היינו חוזרות מבית הספר, ההורים היו מגישים את המנה לארוחת צהרים. הם היו מבשלים לפי העין, בלי מרשם מדויק”. והיום כשהיא פוגשת את הנכד הוא תמיד מבקש שתכין לו את המנה הזו.