דינה בוקושווילי

דינה נולדה בגרוזיה למשפחה דתית ורחבה. הם היו 11 אחים, 10 בנות ובן אחד. היא מתארת ילדות פשוטה ויפה בה הם לקחו חלק גדול בבניית הקהילה היהודית באיזור על ידי אירוח חופשי בביתם בכל עת ורגע. אביה היה מוהל,שוחט וחזן ידוע מאוד ואמה היתה בעיקר בבית מטפלת בילדים. דינה מספרת שהם לא היו מתערים עם הגויים ושבבית היתה הקפדה על כשרות וכלים מופרדים. ״בימים מיוחדים אמא שלי היתה מכינה עוגות ובפסח היינו לוקחים חיטה ומנקים וטוחנים לקמח ומכינים מצות״. אחותה נפטרה בגיל 29 כשדינה לידה מחזיקה את ידיה, ואביה שהיה בוכה על מות הבת נפטר במוסקבה זמן קצר לאחר מכן לאחר שלא הצליחו לטפל במחלת הסכרת שלו. היא מספרת שלמשפחה היה מאוד קשה לקבל את מות אביה והיא בתור האחות הגדולה שנשארה נאלצה לעבוד ולפרנס את המשפחה- הן בתפירה ולאחר מכן גם בבנק. ״אמא אמרה לי את גדולה ומפרנסת הגיע הזמן שתתחתני ותיפקדי״ וכך התחתנה עם בעלה והביאה עמו שני ילדים. בשנת 1973 עלתה אמה לארץ והשאירה אותה ואת אחיה לבד בגרוזיה והם עלו בנפרד ב1978. היא גרה מספר שנים בכפר סבא ועבדה בתור קופאית ולאחר מכן עברה המשפחה לגור בקרבת אמה בירושלים. הילדים שלה לא ידעו לדבר עברית בגן ולכן נשארו בבית עד שהתחזקו בעברית ולראשונה הלכו לבית הספר רק בכיתה א׳. כיום בנה עובד במחשבים בבנק הפועלים ובתה עובדת סוציאלית במשרד הרווחה בירושלים. לדינה 5 נכדים, אחת מהם לומדת במכללת הסה ואחר נמצא בחוץ לארץ. בימים אלו בעלה חולה ולכן היא לבד בבית. היא מספרת שהיא עדיין שומרת מסורת, הולכת למועדון בשכונה ונהנית מביקור של הנכדים. את השימצ׳די שהכינה בפרוייקט היתה מכינה אמא לכל לליל שבת.