יוסף ושרה בקלו

יוסף נולד ב1939 ושרה ב1946, עלו ארצה מרומניה והכירו בארץ בשנת 1964. יוסף עבד כמסגר ואיש תחזוקה ושרה עבדה בבזק, כיום פנסיונרים כשיוסף מתקן מכוניות להנאתו ופרנסתו ושרה נהנית מקריאה, תפירה וסריגה. שרה מספרת שהיו לה חברים יהודים ונוצרים אצלם הייתה מתארחת בקיצים בכל מיני מקומות ברומניה. “התמזל מזלנו שעלינו ארצה” – החיים ברומניה של אחרי המלחמה היו קשים ולא היה כסף. יוסף עלה לירוחם ושרה עלתה ליבנה שם המשפחות קיבלו צריפים. השניים הכירו במקרה כשיוסף הגיע לבקר את דודו בבאר שבע, שרה שבאותה התקופה הייתה חברה של בת דודו של יוסף הכירה בין השניים והשאר היסטוריה. לשרה ויוסף שני ילדיהם, שבעה נכדים ושני נינים. כל המשפחה מתגוררת באזור הדרום ושומרת על קשר קרוב “הילדים והנכדים לא רצו להתרחק מהבית”. תפקיד האוכל בביתם חשוב אך הוא לא זה שמנהל את הבית. הזוג ומשפחתם אוהבים לגוון במאכלים מדי יום.