סול מויאל

סול היא אישה מרשימה ונעימת שיח, אישה שיש הרבה מה ללמוד ממנה ומעוצמותיה. “הגעתי לארץ עם שני ילדים קטנים אחרי שייט רצוף תלאות” מספרת סול. הם הגיעו לבאר שבע כמו שרצו. נולדו להם ארבעה ילדים נוספים והיא היתה שקועה בגידולם ובהתאקלמות בארץ החדשה עם שישה ילדים קטנים. כשהקטן גדל, החלה סול לעבוד. היא עבדה במחלקת מיחשוב בחברת “סולל בונה” כמנהלת חשבונות. במשך שנים ארוכות בעלה עבד בדרום והגיע הביתה רק בסופי שבוע. נטל גידול וחינוך הילדים היה על כתפיה “הייתי גם האמא וגם האבא” אומרת סול, וכך, עם יומן ולוח זמנים מדוייק עבדה במשרה מלאה, טיפחה את ילדיה ותחזקה את ביתהּ ללא ויתור על דבר. ילדיה גדלו למופת, השקעתה נושאת פרי, הם כולם משכילים, עובדים וחרוצים כמוה. הקשר שלה עם ילדיה נפלא. אני חברה ואמא ביחד, אנחנו מדברים על הכל, צוחקים המון ביחד ועושים בידור כיף לנו. הם גם מאוד יודעים להעריך אותה ומעניקים לה בהתאם. סול מעידה על עצמה כהיפר-אקטיבית, לא מצליחה לעצור לרגע. וכולם נהנים מזה. האוכל הוא בעל תפקיד מרכזי בחייה והיא מבשלת הרבה ולכולם באהבה גדולה, לכל אחת ואחד לפי בקשות ובחירה. בעיקר לנכדיה. כפנסיונרית היא מאוד פעילה “אני חייבת להיות בתנועה” היא מגיעה למועדון, משתתפת בחוגי מלאכת יד ויצירה, סורגת, רוקמת ותופרת, נפגשת כעם חברות, מדברות ועושות צחוקים ומאוד כיף לה היציאה הזאת מהבית ומכל המטלות.