בלה יעקובוביץ

בלה נולדה וגדלה ביאצי, שברומניה, ממש בתום מלחמת העולם השנייה. היא זוכרת את רומניה לטובה, כמדינה עם נופים עוצרי נשימה, הרבה יערות ירוקים ובעלי חיים, אך חשוב לה לציין שהזיכרון שלה הוא שונה לחלוטין מזה של הוריה, שחוו את השואה בתקופה לפני שנולדה, ועבורם מקום זה ספוג בהרבה עצוב וקושי, לכן, ליבה חצוי בכל מה שנוגע למקום בו נולדה. בגיל 18 היא עלתה לארץ ישראל עם בן זוגה. בכל הנוגע למטב הרומני, בלה אומרת שאין כמוהו בכל העולם, כי הוא מצליח לשלב בתוכו את כל המרקמים והטעמים הנפלאים שקיימים בכל העדות, בדגש על מגוון נרחב של דגים, ירקות ופירות עשירים. בלה בחרה לבשל מנה שמהווה זיכרון ילדות מהבית שבו גדלה ברומניה. היום מנה זו הפכה גם כחלק מהזיכרון של ילדיה ונכדיה. הבישול המשותף במסגרת הפעילות, הוביל הן את בלה והן את מיכל, המתנדבת, לשיחה עמוקה על החיים, על בעלה של בלה שנפטר, ועל תקופת הקורונה המאתגרת. בלה אומרת שזוהי העת להתכנסות פנימית ומחשבות, אבל שכעם עברנו הרבה – ונעבור גם את זה! מיכל, המתנדבת, מספרת שהלב שלה נפתח אל בלה, והיא מצאה חיבור דומה אל חוויית החיים שלה עצמה מול אבא שלה, שהרגיש תמיד שמחה וביטוי עצמי דווקא במטבח – דבר שזיהתה גם אצל בלה. שתיהן מודות שהרוויחו חברות לחיים.