מסעודי אוסעדון

“אני עושה מה שעושה לי טוב לנשמה” כך פותחת מסעודי את השיחה ולא נותר אלא להיסחף יחד איתה ועם רוחהּ הטובה, והיא ממשיכה “התחתנתי כשהייתי ילדה בת אחת-עשרה, כי כך היה נהוג, עבדתי כל החיים שלי, גידלתי את ילדיי והקדשתי להם הרבה, ועכשיו הזמן שלי לעצמי, וכשטוב לי ואני מרוצה, טוב גם לילדים שלי וגם הם מרוצים, וכולנו שמחים שאני פעילה ולא יושבת בבית ומקטרת”. מסעודי נישאה כשהיתה בת אחת עשרה “כך היה נהוג” היא מספרת. היא היתה מחוזרת ומבוקשת על-ידי גברי הכפר, בעלה לא ויתר והוא גם זה שזכה. בשנת 1961 הם עלו לארץ, מסעודי היתה בת שמונה עשרה, אמא לארבעה ילדים. בארץ ילדה שישה ילדים נוספים וגידלה משפחה ענפה להוד ולהדר. את הילדות שלה בילתה בגידול ילדיה ובטיפוח משפחתהּ. הכל למדה לבדה, תחזוקת הבית, בישול וחינוך. בגאווה מספרת “הייתי מכינה את הכל לבד, איטריות, לחם, ריבות הכל תוצרת בית מעשה ידיי”, “אני אוהבת להאכיל את בני משפחתי ולשמח אותם, הם אוהבים את כל מה שאני מכינה”. במהלך השבוע מסעודי עושה חיים ובאה למועדון ופעילה בכל מה שמציעים לה, תמונות, מלאכת יד, הרצאות, התעמלות ושיעורי תורה.