שולמית שמש

טוב ליבה של שולמית ונועם הליכותיה הולכים לפניה. בקולה הרך והשלו מספר על עצמה. היא עלתה לארץ מבגדד כשהיתה בת חמש עם הוריה ואחיה. הם הגיעו לשער עלייה ומשם למעברה ברמת השרון, מול הכפר הירוק. “היה לנו נפלא שם במרחבים הירוקים, זכורות לי חוויות נפלאות בטבע. לעולם לא אשכח ותמיד אתגעגע”. בשנים האחרונות עברה שולמית לשכונת התקווה, “שקט ונעים לי כאן. אני אוהבת את השכונה. הכל קרוב, התחבורה הציבורית נגישה ונוחה” היא אומרת. רוב שנותיה עבדתי כמטפלת בילדים. “לו יכולתי הייתי מוותרת על ביטוח לאומי וממשיכה. אהבתי מאוד את הילדים, הם החיים שלי” וגם הם ובני משפחתם אהבו אותה, “הייתי מטפלת בחסד עליון”. היא טיפלה בילד של עיתונאית ותבשילים שהכינה פורסמו במדורי האוכל בעיתון. היא מבשלת בעיקר אוכל עיראקי ובקיאה בהכנת מאכלים בכל הסגנונות. “כשלא יוצא לי טוב, אני לא מגישה, אני לא מוותרת ולא מתפשרת” מסבירה שולמית. בשעות הפנאי הולכת שולמית למועדון, היא בעיקר נפגשת עם חברות ומרגישה רצויה ונאהבת. בביתה צופה בטלוויזיה ומכינה לעצמה אוכל. מאז שבעלה נפטר היא מבשלת פחות, ובכל שבת מוזמנת לילדיה שמעניקים לה יחס של מלכה “כל מה שנתתי והשקעתי אני מקבלת מהם בחזרה” מספרת שולמית ומתרגשת.