ההורים שלי עלו לארץ בנפרד בשנת 1924 ולאחר שהכירו הם עברו לגור בכפר ברוך ליד עפולה, אמא שלי הייתה עקרת בית ואבא שלי הצטרף לארגון הנוטרים והיה שומר על הכפרים באזור עמק יזרעאל. מי שהיה אצלנו בן בית באותה תקופה, היה לא אחר מאשר משה דיין, שהכיר את אבא שלי דרך הנוטרים ואהב להגיע אלינו משום שאהב את אימי ואת הבישולים שלה. אבא שלי קיבל עבודה בנמל ועברנו לחיפה ואחותי הגדולה חיה שם עד היום, יש לה מסעדה בולגרית ותיקה שנמצאת ברחוב יפו. היה לי גם אח קטן (ז”ל) אשר נפל במלחמת השחרור בגיל 17. אחי הקטן התנדב בתנועת הלח”י והיה מדביק מודעות ברחוב נגד הבריטים והם רדפו אחריו והוריי נאלצו לשלוח אותו לתל אביב כדי שלא ייתפס בידיי הבריטים. מתל אביב הוא הגיע לקיבוץ גבעת השלושה ושם הוא גויס לפלמ”ח. בזמן שהוא ליווה שיירה באזור הנגב הם הותקפו ע”י חוליית מחבלים והוא נהרג בקרב פנים מול פנים. הוא קבור כיום בבית הקברות בנחלת יצחק בתל אביב. בשנת 1948 עברנו מחיפה ליפו לאחר שאח שלי נהרג, הוריי קיבלו חנות בשדרות ירושלים והם הקימו שם מסעדה. באותה תקופה הגיעו למסעדה עולים חדשים מרומניה ובולגריה במיוחד בשביל המרק שעועית המפורסם של אימי והקבבים של אבי. בשנת 1978 הוריי העבירו לי את המסעדה ואני הקמתי את המסעדה הידועה: מפגש הבלקן. אימא שלי עזרה לי במטבח והייתה מכינה מרק שעועית, עדשים וירקות והיו גם קבבים ושיפודים ובשר על האש. ולאחר שאימי פרשה מן המסעדה, הבאתי טבח בולגרי וממנו למדתי את רזיי המטבח הבולגרי. כל שישי הייתה אצלי אטרקציה במסעדה בגלל שהיו מגיעים הרבה אנשים חשובים מתאטרון, פרופסורים מבתי חולים, שופטים ומפורסמים, כל החבר’ה מזהו זה היו אוכלים אצלי, דבל’ה ומוני ואפילו גידי שמע על המסעדה שלי והגיע בשביל המוסקה חצילים. גם גילה אלמגור הייתה מזמינה ממני אוכל כל יום שישי, ויהורם גאון היה מגיע לאכול לאחר שהיה מסיים את התוכנית רדיו שלו בגלי צה”ל, הוא אהב בעיקר את המוסקה, קציצות פארסה ואת הכבש בתנור שאני הייתי מכין. היה מאוד שמח אצלי במסעדה היינו מרימים הרבה כוסיות סליבוביץ’ (משקה שזיפים אלכוהולי בולגרי). מי לימד אותך לבשל? אימא שלי ונסעתי הרבה לבולגריה שם למדתי על הרבה מאכלים האם את מבשל היום? כן , מדיי פעם מכין לעצמי מה חשבת על הפרויקט? נהניתי מאוד אני לימדתי את הזוג לבשל והם הכינו והביאו לי לאכול, הם היו מאוד נחמדים